נקודת מבט - הבלוג של יעל

לילה נכנסת למטבח, שקט בבית (סופסוף) הילדים ישנים ובן הזוג הלך לחדר כושר "להוריד את היום" (תיכף תבינו למה) כל

1. שואלים את הילד אם הוא יודע מה משמעות המילה אם כן, מבקשים ממנו להסביר, וגם אם הוא לגמרי טועה

מה עושים בשבת בצהרים שבת בצהרים, זמן מושלם להיות עם הילדים. ללמד אותם משהו, לחבק אותם ולהשלים ברוגע את כל

אני מוקפת גיבורים. כשהייתי צעירה היו אלה סיפורי הילדות שלי, ירון מחסמבה, ג'ון מהשביעייה הסודית, ציון של גלילה רון פדר.

היא יושבת מולי, גווה זקוף, עיניה היפות מביטות רחוק לנקודה באופק, וגופה מוחזק באצילות. בתחילת הפגישה עינה היו עצומות, ודמעות

השארנו את הילדים אצל סבתא ונסענו לבילוי זוגי. יומיים של טיול בטבע. רק אני והוא. אין כמו טבע בחורף –

המרחב שבין שניים היווצרותו היא סוג של קסם לא מוסבר מהם החומרים שלו? מי אחראי על היותו? איך אפשר להתייחס

אני עוד תחת הרושם העז של שיחת הטלפון שהסתיימה כעת עם מי שאני מגדירה כאחד המורים הראשונים שלי – ישנם

ההשראה לכתיבת מאמר זה הגיעה מתמונה שנתקלתי בה בספר מבוא לפסיכולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה. הראו לאדם חצי כוס מים חצי

אורות חזקים ומסוורים את העיניים, דיבור מהיר בקול כבוש ודורשני, מזגן מקפיא עצמות ולב, דפיקות לב מהירות. אימא לחוצה אחת,

היא ישבה מולי, שערה החלק והגולש זרם בחופשיות לכל הכיוונים. מזמן לא ראיתי אותה, ושמתי לב כמה היא נראית חיונית

זאת מוקי, הכלבה שלי 15 שנים היא אצלנו, ומודה שמאז שנולדו הילדים, לא ממש הקדשתי לה תשומת לב. בעבר, כשהיא

"הכרחתי את עצמי להתקדם", "קידמתי את עצמי", "אני רוצה לתת לעצמי לגיטימציה להתקדם" "נמאס לי מעצמי שאני לא מתקדמת", "אמרתי

מכירים את הדילמה הפנימית האם ללכת לעשות ספורט או להישאר לנוח? אומר קול/ מחשבה א'- "זה חשוב לעשות ספורט, כבר

הוא ישב מולי, גבר באמצע שנותיו, רזה וחזק, קמטים חרושים בלחיו, יושב קצת כפוף, מביט בי במבט חמור. הוא נראה

פרולוג- בליינד דייט רגע לפני שסיפורנו יתחיל באמת. דמיינו לכם בליינד- דייט בין שתיים. היא מסתכלת עליה במבט עורג, והשנייה

" יום אחד אני כך ויום אחר כך. האם יש לי פיצול אישיות?" "תעשי איתי כל מה שאת רוצה, העיקר