היא הסתכלה אלי בעיניה השקדיות והיפות שעכשיו דמעו קלות ואמרה:"בהתחלה חשבתי שאני לא אוהבת את התמונה שתלויה אצלך על הקיר. ועכשיו במבט שני אני רואה שהילדה מסופרת קצר, וכך אני הייתי כשהייתי קטנה, אמא לא הרשתה לי לגדל שיער ארוך, ובכלל, עם החים הקשים שהיו לנו, למי היה זמן לשים לב אלי ולמה שאני רוצה או צריכה". הסתכלתי בתמונה שעל הקיר. בתמונה ראיתי ילדה קטנה עם שיער קצר שיושבת ומחזיקה ציפור קטנה. הסתכלתי על האישה המטופחת שישבה מולי, שמתי לב לשערה הארוך והחלק ולבושה המהודר.
המשכתי להתבונן בה, מרגישה איך עולה בי עצב והקשבתי להמשך דבריה.
"אני מסתכלת על התמונה וחושבת שהמסגרת שלה ישנה וצריך לצבוע אותה, מסתכלת על העציץ שבחוץ ורואה כמה הוא ישן וצריך להחליף, רואה את הדשא שאינו מכוסח בגינה של הקליניקה שלך וחושבת שצריך להביא גנן. תמיד אני רואה מה צריך לשנות לשפר ולשדרג, ואני גם המבקרת הכי גרועה של עצמי".
הסתכלתי שוב בעיניה, הן לא דמעו יותר, פניה השתנו. נראה היה לי כי היא מתמלאת באנרגיית עשייה עמלנית.
"שמת לב שאנחנו כבר לא עם הילדה הקטנה ושערה הקצר?" אמרתי.
"כן", אמרה. "לא קל לי להיות שם. העשייה הצילה אותי תמיד". ושוב חזרו עיניה להביע זמנים אחרים ועצב גדול.
וכאן אני עוצרת את הסצנה שהתחלתי לתאר, ורוצה לתאר ולחלוק עמכם מהן הסיבות לדרך בה פעלתי וכיצד הדבר קשור לעקרונות הגשטאלט.
כל אחד מאיתנו פיתח דרכים שונות ויצירתיות להסתגל למציאות חיו. הדרכים הללו נקראות הסתגלות יצירתית, והן התגבשו באופן לא מודע על פי אופיו של האדם, סביבתו והמסרים והאמונות שהונחלו לו.
אחת מדרכי ההסתגלות היצירתית היא הסטה- Deflection.
הסטה היא התהליך שבו אנו מסיטים אנרגיה מנתיבה הטבעי לנתיב חלופי. זוהי דרך להדוף מעלינו גירוי כלשהו ולמנוע ממנו להשפיע עלינו. לדוגמא: כשאדם מתחיל להרגיש רגשות לא נעימים שקשה לו להתמודד עימם כמו עצב, כאב, או כעס הוא בוחר להסיט את תשומת הלב לדבר אחר שמסיח אותו.
דימוי שיכול לתאר תהליך זה: להסיט זה כמו להחליף ערוץ בטלוויזיה או ברדיו.
הסטה יכולה להיות דרך יעילה ואפקטיבית שתשרת את האדם נאמנה במהלך חיו. כאשר נמצאים אצל רופא שיניים, ובמקום להתמקד בכאב מתמקדים בים כחול ושמש מפזזת, הרי זוהי דרך יעילה להתנהל עם המציאות ולהקטין את תחושת הכאב, או כשילד מתעקש ולא מרפה לקבל דווקא את הממתק הזה שבדיוק נגמר, ומצליחים להסיט אותו עם סיפור או ציפור, זה יכול להיות גם פתרון מידי ואפקטיבי (בתנאי שזה לא דפוס התנהלות קבוע מולו).
תפקידנו כאנשי מקצוע הוא לשים לב ולזהות באילו נסיבות וכיצד שימוש בהסטה לא משרת בצורה אפקטיבית את הלקוח שלנו.
כשאדם מסיט את האנרגיה שלו ותשומת ליבו ומונע מעצמו לחוות אירועים במלוא החוויה הרגשית, הם יכולים להישאר בתת מודע שלו כנושאים פתוחים או בשפת הגשטאלט עניינים לא סגורים. עניינים אלה מצריכים ממנו אנרגיה שלעיתים יכולה להפריע לו ולהקשות עליו להשיג את המטרות הרצויות לו.
כיצד אנשים מסיטים?
א. יש אנשים שכשעולים רגשות לא נעימים מחליפים את הערוץ הרגשי בערוץ של מחשבות ורעיונות. לעיתים הם חושבים לעצמם: "מה זה יעזור לכעוס/ לכאוב וכו..עדיף לחשוב על פתרון, או לנתח את המצב מבחינה הגיונית".
ב. יש אנשים המסיטים עצמם מרגשות לא נעימים לפעילות ועשייה. זהו האזור הבטוח שלהם. עבור המטופלת שתיארתי בתחילת המאמר, יכולת העשייה היא יכולת משמעותית אותה היא פיתחה עד דרגת אומנות. כיום היא משמשת כמנהלת בכירה בחברה גדולה. בעברה כילדה, היה עליה לטפל בכל ששת אחיה בעוד אימה כמעט ולא תפקדה. ולכן מעבר לנטייה הטבעית והאישיותית שלה לארגן לנהל ולפעול, היא גם התאמנה רבות על איכות זאת לאורך שנות ילדותה.
ג. יש אנשים שמסיטים דרך ההרגלים שפיתחו – ספורט אינטנסיבי, עישון, אכילה רגשית ובמקרים קיצוניים- התמכרויות לסוגיהן.
חשוב לציין שכמו שלכל התנהגות יש מנעד של דרכי ביטוי. כך גם להסטה.
כשאנו מזהים במהלך אימון/ טיפול/ עבודה קבוצתית שהלקוח שלנו ביצע הסטה אנו יכולים להזמין אותו לשים לב ולהיות מודע לדפוס זה. ברגע שאדם שם לב לדרך הפעולה שלו, גדלה האפשרות שלו לבחור מה עונה לו יותר טוב על הצורך שלו בסיטואציה הספציפית. האם להסיט גם הפעם, או להישאר עם החוויה הרגשית ולחוות אותה במלוא רבדיה בתוך השדה המכיל של המפגש עם איש המקצוע.
מרכיב הבחירה והגדלת המודעות הם חלק מהמפתחות שעוזרים ללקוח לצאת מתקיעות.
