בדמי ימיי – על שלב ההטמעה וההשלמה

בוקר בקאנטרי

יום רביעי בבוקר, השעה 9:00. השיעור בקאנטרי תיכף מתחיל. אני מסתכלת סביב, אני בין "הצעירות" בחדר, הרוב המכריע בנות 60 פלוס. מוקירה תודה בליבי לרגע, על הפריבילגיה

להשתתף כך בשיעור התעמלות באמצע שבוע העבודה, בשונה ברוב חברותיי השכירות.

איך אני אהיה בגיל שישים פלוס? האם גם אני אעבור עם תיק גדול משיעור התעמלות אחד לשיעור יוגה, ומשם לפטפוט נשי בחברותה על הדשא?

או שעדיין אגנוב שעה לשיעור, ומיד ארוץ לעוד משימה בעבודה.

הצורך שלי בחיי הוא לעשות עשייה שנותנת לי משמעות ביומיום.

וגם, כשאסתכל לאחור על חיי, כשאהיה בסופם, לדעת שחייתי בעוצמה, שהשפעתי על הרבה אנשים, שמימשתי את כל מה שהיה ביכולתי לממש, שעתה אני יכולה להיאסף אל אבותיי בשלווה ולקבל את סוף חיי במלואו.

והערה חשובה – כמובן שרק הוא שם למעלה במרומים, רק הוא יודע מתי יבוא סופי.

ובעצם מה שאני מבקשת, בשפת הגשט

ובואו רגע נשאיר את הדרמטיות בצד, לא חייבים להגיע לסוף החיים כדי לפגוש את שלב ההטמעה וההשלמה. חשוב שכל אחד יכיר את השלב הזה בתוך מעגל החוויה האנושית, ולכן כתבתי מאמר זה.

מהו שלב ההטמעה וההשלמה

לכל חוויה אנושית יש סוף. סוף של שיחת טלפון, סוף של מסיבה, סוף של פגישה, סוף של חופשה. כשאנו מבינים כשהאירוע לקראת סיום, אנו מתארגנים באופן פנימי לסיומה של החוויה. כל אחד בדרכים שלו. חשבו רגע איך אתם מתארגנים לסיומה של חוויה?

רבים האנשים שפועלים בדרכים הבאות:

1. מעריכים את החוויה ברמה הרגשית, הגופנית והקוגניטיבית

2. חושבים על העתיד ובוחרים מטרה להמשך, או לאירוע הבא

3. מסכמים לעצמם מה הושג ומה נותר להשיג, או מה לא הושג

4. חושבים על הלמידות מהאירוע ומפיקים לקחים

אני למשל, בימים האחרונים של החופשה שלי, כבר מתחילה לדמיין את החזרה לשגרה, ובודקת עם עצמי את הרצונות, חלומות ורגשות שלי לגבי המשך החיים שלי, מתחילה לסכם לעצמי את מאורעות החופש, ופותחת טוב טוב את העיניים וכל החושים כדי להפנים, לקלוט ולזכור כל רגע של חופשה שעוד נותר.

רגע לפני שאתם מסיימים פגישה עם חבר, ארוחה במסעדה, פרויקט בעבודה. סביר להניח שאתם מבצעים חלק או כל הרשימה שלעיל.

לרוב אנחנו לא עושים את כל הפעולות הללו באופן מודע. התת מודע שלנו עוזר לנו להתארגן על קליטה והפנמת הסיום ומעבר לחוויה הבאה.

זהו שלב של הערכה. בו יתכן ונחליט שאנו זקוקים לעוד מנה במסעדה כי אנחנו לא שבעים לגמרי, אם האירוע תלוי בנו, או שנמצא את הדרך להסתדר עם הנסיבות. ואגב אם שוב נהיה דרמטיים חזרו לרשימה וקראו אותה בהקשר של אדם אהוב שנפטר.

כשסוף האירוע הוא לא הסיום הטבעי שלו

איך אפשר "להיתקע" בשלב ההטמעה וההשלמה

אך לא תמיד החיים כל כך מסודרים

שיחה עם חברה שהסתיימה ואני מרגישה שעוד לא ביטאתי את מה שרציתי לומר. אדם אהוב שמת ואני לא מאמינה שזה קרה כל כך מהר, לא התכוננתי.

הייתי באמצע סרט מותח, ובדיוק בשלב המותח, צריך ללכת לפגישה.

כל אירוע שיש לו משמעות רגשית עבורנו, והוא נקטע ולא מגיע לידי סיומו המתוכנן, או לחלופין לא יכולנו להשיג את הכוונות והמטרות שלנו, או לבטא את מה שרצינו לבטא.

כל אלה יוצרים מצב בו אדם נתקע בשלב ההטמעה וההשלמה, ולא מצליח להגיע בינו לבינו לסיום הפנימי של האירוע.

וכך הוא ממשיך לשחזר בתוכו, שוב ושוב את האירוע, ולנסות להשלים אותו בראשו.

אני זוכרת בעברי, מצבים בהם לא ביטאתי את מה שרציתי לומר לאדם מסוים, הייתי מנהלת דיאלוגים שלמים בראשי, בהם אמרתי וגם אמרתי את כל שעל ליבי, וזה הצטרף לתחושת פספוס, תסכול, ולעיתים כעס עצמי ("איך לא אמרת לו..")

למטפלים ולמאמנים שבינינו – איך נזהה אדם שנמצא בשלב ההטמעה וההשלמה (פרטים נוספים בקורס)

1. למרות שהוא לא רוצה לדבר על העבר, הוא לא מפסיק לדבר על אירועי העבר, ואנו שמים לב שהרגשות סביב האירועים עדיין חזקים ופעילים.

2. אדם שקשה לו להיפרד או לסיים דברים – דחיינות כסימפטום, אדם שבדקות האחרונות של הפגישה מושך עוד זמן, או לחלופין בתוך מערכת היחסים שלנו נעלם ולא נפרד. אלו גם יכולים להיות סימנים.

3. שלב ההטמעה וההשלמה קשור ליכולת להציב גבולות. לומר לעצמי "עד כאן הייתה החוויה, אני משלים עם העובדה שזה מה שיכולתי לעשות", אנשים שלא יודעים להציב גבולות בהקשר של הפעולות שלהם, יכול להיות ששווה לבדוק איתם מה המשמעות של האמירה הפנימית "עד כאן – זה מה שיכולתי לעשות. זה מה שהיה", ואז הדבר הבא לבדוק אותו הוא, מה האמונות שיש להם.

יש אנשים שיש להם קושי לעבור באופן מלא את שלב ההטמעה וההשלמה משום שהם נושאים אמונות כמו: "תמיד אני יכול יותר", "יכולתי להתאמץ עוד", "היה יכול להיות אחרת".

למעשה, כל מי "שרב" עם המציאות זה משום שהוא נתקע בשלב ההטמעה וההשלמה.

ומשפט חשוב: סמנו לעצמכם בבולד.

כל קבלה של המציאות, היא הסכמה לשלם את המחיר של ויתור על הפנטזיה. (על מה שהיה יכול להיות אילו)

מה עושים? איך עוזרים לאדם או לעצמנו לעבור לשלב הבא?

באים ללמוד גשטאלט ככלי לחיים טובים!!

טכניקת הכיסא הריק עוזרת לצלוח את שלב ההטמעה וההשלמה בצורה מיטבית בהקשר של מערכות יחסים. בקרוב נפתח קורס בצפון.

פרטים נוספים כאן

או לחלופין, מצטרפים לקורס מעגל החוויה האנושית במרכז ולומדים את הפתרון. פרטים נוספים על הקורס כאן

רמז: ללכת שלב אחד אחורה במעגל ההתנסות.