החיים זה דבר מורכב והוליסטי
חיינו מורכבים מהיבטים רבים- מערכות יחסים- ילדים, זוגיות, חברים. עבודה, מטרות אישיות, צרכים רגשיים. איך אנו מנווטים בתוך המכלול הזה? פעם הייתה לי תפיסה מאוד מתועלת- רציתי להצליח בעסק שהקמתי. כיוונתי את כל האנרגיות ותשומת הלב שלי שפעולות שיעזרו לי ליצור את ההצלחה הרצויה. אכן הצלחתי בגדול, אבל….
יש לנו כמות אנרגיה וזמן מוגבלים ביממה. מה שאני עושה עכשיו, הוא על חשבון משהו שאני לא עושה. כמובן אפשר להתייעל, להפעיל אנשים אחרים וכו'.. אך חוץ מזמן, יש צורך גם בפנאי ומרחב רגשי למטרות ולצרכים נוספים. כשהצלחתי כל כך, הייתי פחות פנויה למשפחתי ולכל המשתמע מכך.
המחיר של ההצלחה
אז אם אתה רוצה לסיים פרויקט חשוב, משקיע את כל האנרגיה בלהיות נחמד ללקוחות ומצליח למכור. בלי ששמת לב מגיע זמן משפחה, לא נשארו לך אנרגיות ואתה חסר סבלנות אליהם. האם זאת הצלחה?
ואם את מצליחה מאוד ועובדת שעות ארוכות אך לא אוכלת מסודר, לא נושמת- רק לפעמים, וממש אין לך זמן לעשות ספורט או לקרוא ספר (או תחביב אחר שאת אוהבת)- האם זאת הצלחה?
או אם מג'נגלת בין בית לעסק, המחשב והעבודה מתנהלים מהמטבח. והאנרגיה של העבודה ממלאת את אווירת הבית ומשפיעה על הפניות שלך לילדים- האם זאת הצלחה?
כל דבר "שולי" כזה שויתרת עליו למען המטרה הגדולה לא קריטי בטווח הקצר. ולרוב, כדי להצליח, חשוב למקד את האנרגיות בערוץ אחד מרכזי. חוץ מיחידי סגולה שההצלחה מגיעה אליהם לכאורה ללא מאמץ. רוב האנשים שאני מכירה, עובדים באופן מתמיד, צעד אחר צעד בהשקעה גדולה. (פרטים על הסדנה הקרובה כאן)
להזין את הגוף והנפש
אם שכחת להזין את נשמתך במרווח נשימה, בשמחה, בזמן של קשר. בטווח הארוך המטרתיות הבלתי פוסקת מייצרת סבל וסטרס מתמשך.
הצלחה היא לא משהו נקודתי, או חד פעמי. זהו אורח חיים של איזון בין כל הצרכים האישיים של עצמי לעצמי, הצרכים שלי ביחס לסביבתי, וצרכי הסביבה ממני.
זאת מלאכה יומיומית של עשייה המלווה בהקשבה לפנים ולחוץ, וכמו נדנדה- פעם קצת למעלה ופעם למטה- העיקר שהממוצע מאוזן.
הצלחה- דבר והיפוכו
מצד אחד- למדתי מניסיוני שכדי להצליח יש למקד אנרגיות בעשיה לאורך זמן, בהתמדה ובנחישות.
ללמוד ממה שעובד, וממה שלא מצליח ולדייק את העשייה.
מצד שני- שהמיקוד לא יהיה "על חשבון" חוסרים משמעותיים בתחומי חיים אחרים. אזנו את שאר מרכיבי חייכם כדי שיזינו את העשייה שלכם.
ההצלחה לא תמיד קשורה לגודל
ההצלחה הכי גדולה שלי היא שבחרתי לסגור עסק מצליח עם פוטנציאל כלכלי עצום.
עסק ששאב ממני מחיר כבד מבחינת שאר איזוני חיי.
לא יאמן שסגרתי אותו. כל כך לא אופייני ל"מצליחנית שבי".
אך הבגרות, הניסיון מעבודתי עם אחרים ועם עצמי, וגם גישת הגשטאלט, לימדו אותי לראות באופן הוליסטי את מרכיבי חיי.
הגודל לא תמיד קובע- לא תמיד הצלחה גדולה מספקת אושר- יותר עובדים, יותר כסף לגלגל, יותר דאגות, יותר אנשים להיות מחויב אליהם. כל אלה מיצרים פחות חופש וספונטאניות.
האם הצלחה קשורה לאושר
הצלחה כשלעצמה היא לא מתכון לאושר. אלא הגישה להצלחה. תפיסה גמישה, פרופורציות, והבנה שהחיים מורכבים מהצלחות וכישלונות, ואף אחד מהם הוא לא סוף העולם, ולא קובע מי אתם ברמת הזהות, אלא רק מה עשיתם מדויק/ לא מדויק הפעם.
ה"מתכון" לאושר האישי יכול להשתנות לאורך תקופות החיים. היה בהקשבה למה שנכון לך כאן ועכשיו, לרווחים ולמחירים של כל בחירה.
רוצים לדעת מה הפעילות הקרובה שלנו? לחצו כאן
