כל מי שעובד עם אנשים יודע כי כדי לסייע להם, יש ללמוד על האופן בו הם תופסים את המציאות. איזה חיבורים וקישורים הם עושים, מהם תבניות המחשבה שלהם, ומהו מבנה הבעיה שמטרידה אותם.
כשתלמדו את מפת התפיסה האישית שלהם, תוכלו, באמצעות הכלים שברשותכם, לסייע להם לשנות את מרכיבי חלק מהתבניות הלא יעילות שלהם. כדאי מאוד לדעת, מהם העקרונות הכללים של תפיסת המוח. הגילויים של חוקרי התפיסה (וורטהיימר, קוהלר וקופקא) לפני שנים רבות, היה הבסיס לפיתוחה של תרפיית הגשטלאט. עובדות אלה יכולות לתת לכם כיוונים ונקודות ציון שיעזרו לכם לחפש את ה"אוצר"- פרדיגמות ואמונות אצל הלקוחות שלכם.
עקרונות תורת הגשטאלט
קל להבין את עקרונות השיטה דרך הדוגמאות הממשיות הבאות:
1. דמיון
כאשר אובייקטים הינם בעלי פרופורציה דומה, קל לזהותם כקבוצה או שבלונה.
כמה זמן לקח לכם לזהות נשר בתוך שמש עולה?
שניות בודדות, מן הסתם.
אולם אם נסתכל מקרוב, נגלה שהנשר מורכב מחלקים הדומים לחלקי השמש. זו הסיבה בשלה פירש מוחנו את התמונה במהירות גדולה כל כך.
כאשר ישנה אי התאמה או דמיון בין אובייקט אחד למשנהו, קל לזהות את האובייקט החריג מבניהם, ולהתמקד בו.
ובשפת הגשטאלט: האדם לרוב ישקיע מאמצים, במציאת דמיון בין אירוע אחד למשנהו בחייו. זאת, על מנת להקל על עצמו בקבלת האירוע או בפירושו.
דוגמא: האמונות המגבילות בחייהם של אנשים נוצרו ע"י כך שהם הסיקו אותה מסקנה מאירועים מסוימים בחייהם ומצאו הוכחות שמסקנתם נכונה. למשל אישה שהאמינה שהיא לא מספיק טובה. היו לה 4 דוגמאות מאירועים בעברה שמסקנה זאת נכונה. גבר שהאמין שהוא כישלון מצא הוכחות מההיסטוריה שלו והתמיד לפרש את מה שקרה לו באותו האופן.
2. המשכיות
העין האנושית מעדיפה, לזהות תנועה על רצף של עיקול או קו.
כאן בדוגמא, אנו מעדיפים לנוע לאורך שני הקווים שחוצים אחד את השני, מאשר לזהות 4 קווים בודדים.
ובשפת הגשטאלט: על מנת לעשות "סדר", ייצור אדם רצף וקישור בין אירועים שונים בחייו.
3. סגירה
סגירה מתרחשת, כאשר חלק מסוים ממסגרת נוכחית, אינו קיים.
בדוגמא, ראשו וחלק מגבו של דוב הפנדה הנאה, אינו קיים.
על אף זאת, והודות לחלק הארי של התמונה אשר מאפשר לעין להשלים את החסר, היא ממשית וברורה.
ובשפת הגשטאלט: גם אם המידע שמגיע לאדם לוקה בחסר מבחינת נתוניו, ינסה האדם לבצע "סגירה" תפיסתית, כך שתיווצר תבנית הידועה ומוכרת לו.
אם התבנית שנוצרה בתודעה, מתנגשת עם המציאות הנוכחית, ייוצר מצב של דיסוננס – צרימה וחוסר איזון. האדם ינסה בכל כוחו לצמצם את הדיסוננס, ולפתור את הבעיה באמצעות קודי התנהגות נרכשים, מולדים, אמונות ועוד.
4. קרבה
כאשר עצמים ניצבים קרוב ובסמיכות אחד לשני, הם נתפסים כקבוצה.
אותן 9 קוביות נתפסות כקבוצה, ברגע אם יהיו קרובות אחת לשנייה. קיבלנו קובייה אחת גדולה.
רק כך, הן מייצרות ישות שלמה אחת, השונה לעיתים מצורתן המקורית של אלו שמרכיבות אותה, לדוג':
היחידות הבודדות (שמתם לב לצורתן כיחידה בודדת אחת?), בונות אפיון של עץ, ברגע שהן קרובות אחת לשנייה.
ובשפת הגשטאלט: קירבה של אובייקטים (אנושיים ובודדים) בחייו של האדם, ייצרו משמעות אחידה ושיוך האחד לשני.
דוגמא:
5. דמות ורקע
העין, באופן טבעי, תפריד בין אובייקט בודד, לבין הרקע העוטף אותו.
כאשר ישנו איזון בין העצם לרקע, קל יהיה להבחין בו, ולנתח אותו.
אם "נשחק" מעט במערכת היחסים שבין העצם לרקע, נקבל ישות מעניינת ושונה.
ג ש ט א ל ט
קל להבחין במילה "גשטאלט", מאחר והרקע הלבן והמאוזן, מקל על הקריאה וההבחנה.
ומה לגבי הישות הזו?
מערכת היחסים בין העצם לרקע משתנה, ככל שאנו מתעמקים בבחינת התמונה.
חיבוק אוהב או שתי כפות ידיים?
ובשפת הגשטאלט: תודעת האדם תנסה לארגן את האירועים בחייו, על ידי בידול של עצם מהרקע. התודעה תפרש אירועים באופן שונה, וזאת כתוצאה מהאופן שבו האירוע נתפס.
לעיתים, משתלט הרקע הכללי על אירוע בודד בחייו של האדם, והופך להיות האירוע עצמו.
דוגמא:
