הן כמעט משכו בשיער זו לזו

הסתכלתי עליה ונדהמתי

מזמן לא פגשתי כל כך הרבה שליליות

היא נראתה מאוד מאוד לא מרוצה

מלאה בטרוניות לרוב, כרימון מלא גרעינים בשלים.

לא היה נעים לראות את זה.

 

עד עכשיו הצלחתי להסתיר מעצמי את חומרתו של המצב

היא ישבה, גווה כפוף מעט, עסוקה בעולמה, לא ממש שמה לב לאף אחד, ומתלוננת

זה לא היה מול מישהו ספציפי,

נראה היה שהיא פשוט במצב הזה של חוסר שביעות רצון תמידית מהכל.

בלעתי את הרוק ומיהרתי להסיט את המבט ממנה

מנסה לעכל את כמות התסכול שקרנה ממנה.

 

הבטתי למעלה,

הדמות השנייה עליה הסתכלתי, הקרינה שדר אחר לגמרי, אך גם היא הייתה לא מרוצה.

היא הסתכלה בפה מעוקם על הדמות שלמטה. היא בהחלט לא אהבה את מה שראתה.

הכרתי אותה,  ולכן לא הופתעתי.

אני מודעת לשתיהן די הרבה זמן,

וידעתי שכבר תקופה אין ביניהן יחסים טובים,

שהן לא סבלניות אחת כלפי רעותה,

לא ידעתי עד אותו בוקר עד כמה הקרע חמור.

נשמתי עמוק, והרכנתי ראשי מנסה למצוא מוצא.

איך מתמודדים עם זה?

שתיהן יקרות לי,

אני מבינה אותן.

 

אני מודעת לכך שהן מדברות בשפה שונה, ואני גם יודעת שהן לא ממש מבינות את האתגרים אחת של השנייה.

שתי הדמויות הללו הן בעצם חלק ממני. או אני חלק מהן.

זאת המכונסת ומלאת הטרוניות זאת יעל האדם.

אני יודעת שקשה לה. אני יודעת שצעדיה איטיים והיומיום שלה לא משמח מספיק. צעדיה, זאת אומרת צעדיי, איטיים מאוד, וקשה לה (שזה בעצם לי) למצוא את הדרך להתנסות בדברים שהיא לא מכירה.

וזאת שלמעלה, זאת הנשמה שלי. הנשמה היפה והחזקה שלי- מלאת החיות והעוצמה.

והיא ממש לא מבינה מה הבעיה של יעל האדם לזוז מהר למקומות שישמחו אותה.

למה זאת שעל האדמה הולכת כל כך לאט ולא עושה את הדברים הנכונים באמת בשביל לעוף.

גם אותה אני מבינה,

לנשמה שלי אין חסמים, והיא כבר מזמן מוכנה לפזז במלוא האנרגיה והעוצמה. .

לא פשוט להכיל את שתיהן.

אני מרגישה את חוויית ה"לא פשוט" בגוף יום יום. את הרצון לבטא את עצמי כנהר שוצף, ואת הקושי לפלס את הדרך למקום הזה.

לכולנו יש פערים בין הגשמת הנשמה לבין המסע הארצי, זה בדיוק המקור  לתסכול עצום של רבים מאיתנו.

מה עושים?

איך גורמים להן להבין יותר את המקום אחת של השנייה?

אחרי רגע קט של קימוט מצח,

מצאתי

יש מגשר שיוכל לחבר בין שתיהן,

הלב שלי.

הוא יודע טעמה של ארץ, וטעמם של עולמות עליונים.

ובחדריו מכיל שני קטבים- דם היוצא מן הלב, ודם נכנס ללב.

לאיבר המופלט הזה יש תקשורת עם כל איבר בגוף, הוא מחובר לרוח, לנפש, לנשמה והוא התבור של 9 העולמות. הוא יודע לדבר עם החיות עם עצים ועם אנשים אחרים. לא סתם קוראים לו הסינים- הקיסר.

הקרנתי ללב את המוסיקה של הנשמה שאני, ואחריה הקרנתי ללב את המוסיקה של האדם שאני, כאילו שאני מראה ללב סרט, או נותנת לו להריח פרחים בריחות שונים..

שמתי לב שכל אחת מהדמויות, קיבלה מקום בחדר אחר של הלב. והלב מזג טיפה קטנה מהטעם של הנשמה לדמות האדם, וטיפה של אדם לאיכות של הנשמה.

הלב הוא המגשר האולטימטיבי, . יש לו את היכולת לסנכרן את כל הפעימות, התדרים והמוסיקה של כל היצורים החיים ביקום.

לאחר כמה רגעים קטנים,

כל הגוף נפש שלי נרגע וחזרו למקומו הטבעי. הרגשתי שגדלה לי  הסובלנות הפנימית ויש לי פחות קוצים בכנפיים.

שתי הדמויות, יעל הנשמה ויעל האדם נשענו לאחור במקום מושבן, מבטן מהורהר, מורידות את רמת המתח שלהן, וזיק של תובנה חדשה מהמפגש המשולש נשזר בהן.

את התרגול שעשיתח הזאת עוד אשוב ואתרגל מספר פעמים כדי להפנים את השלום בממלכת האדמה והשמים שבתוכי.

כך לומדיפ להביא על עצמנ בעצמנו הרמוניה ושלום ולרפא את הנפש.

בשבוע הבא מתחילה הסדנה אמנות קריאת הלב, שבה נעבור יחד הפעלות אנרגטיות מגוונות ותרגולים חוויתיים, כדי לאקטב את יכולת הגישור של הלב ליצור הרמוניה בתוך הגוף, ובמערכות היחסים שלנו עם אהובינו.

נתרגל תקשורת מיוחדת עם הלב, ונשכין שלום בכל רמות ההגשמה האישית- גם עם הנשמה, גם עם הגוף וגם עם הנפש.

לחצו על המשפט הבא כדי לקבל פרטים נוספים.

ההרשמה לסדנה בעיצומה והפרטים כאן