ארבעת המימדים לחקירת כל ארוע שקורה לנו על פי פשט, רמז, דרש, סוד

"אני חושב שאת מרוויחה פחות מיד כסף לפוטנציאל שלך"

זאת הייתה הודעת הוואטס אפ שקיבלתי ממנו.

כסף

נושא רגיש אצל הרבה אנשים

וגם פוטנציאל.

מי חושב שהוא ממצה את הפוטנציאל שלו במלואו? שיצביע.

מכירים מישהו כזה?

אני לא מכירה.

אז כשהוא חיבר לי כסף ופוטנציאל בהודעה אחת,

ואני גם יודעת, שהוא מפנטז שהוא יטייל בקוסטה ריקה, אני אעבוד ואשלח לו כסף.

זה גרם לי להגיב רגשית.

איך את/ אתה הייתם מגיבים אם הייתם מקבלים הודעה שכזאת?

אפשר להתעצבן –  מה אתה חושב לעצמך שאתה כותב לי כך.

אפשר גם לשמוח –  מדהים שהוא כל כך מעריך אותי וחושב שיש לי כל כך הרבה פוטנציאל.

אפשר גם להיות עצוב – על המראה שקיבלתי שאני לא מממשת את הפוטנציאל הכללי והכלכלי שלי.

ואפשר לצחוק או לגחך על זה.

האופן בו נבחר להגיב, מושפע מהדרך בה אנו מפרשים את הכוונה של השולח, וגם ממצב הרוח הרגעי שלנו (עד כמה אנחנו מלאי אנרגיה או ירודים) ומהמנגנונים שלנו –  מהי ההיסטוריה ונסיבות החיים שלנו, ואיזה מסרים קיבלנו מהסביבה.

כשאנחנו מגיבים בעוצמה רגשית גבוהה, סימן שמישהו לחץ לנו על איזה כפתור. וזה בד"כ קשור לעבר. קוראים לזה טריגר.

כן, אני הגבתי רגשית, ולא בשמחה.

במצבים כאלה, כל אחד צריך שתהיה לו דרך. שהמודע (המיינד שלנו)  ידע לזהות שזה טריגר, שהמודע ידע להגיד לי, תעבדי על פי הדרך שפיתחת כדי להתמיר את הקושי הזה לאירוע מלמד.

אם אנחנו נשארים כשהפוקוס שלנו מכוון על תגובה לסביבה, אין בזה צמיחה.

השאלה שאותי עניינה היא: איך אני יכולה להרוויח מהסיטואציה במקום להישאר מופעלת?

איך אני יכולה שהמציאות תיגע בי באופן אחר?

ויצאתי לטיול קטן בתוך עצמי כדי להפוך את הקושי ללמידה.

את דרך העבודה הזאת פיתחתי ושכללתי, ואני קוראת לה ארבעת המימדים של המציאות –  פשט, רמז, דרש, סוד.

אתאר את התחנות בהם עברתי.

פשט – מה שקרה. העובדות.

רמז – מה האירוע מרמז לי

ראשית, חיפשתי מה אני מרגישה, ואת הרגש חיפשתי בגוף.

הרגש הראשון היה כעס, ובגלל שאני יודעת שמתחת לכעס מתחבאים רגשות נוספים, המשכתי לחפש.

הגעתי לעצב וכאב.

דרש – מה הסיפור הפנימי של הפשט (הארוע)

אז שאלתי את עצמי.

מי בתוכי מרגישה עצב וכאב?

ופגשתי את יעל בת ה 7 הילדה הפנימית שלי שמרגישה לא טובה מספיק. היא מקבלת בגיל הזה (וגם אחריו) המון מסרים מההורים שתתאמץ, שתצטיין. היא מקבלת גם הרבה ביקורת (מכוונה טובה כמובן, כך חינכו אז).

המפגש איתה, שהתרחש בדמיון, גרם לי להרגיש אליה רגשות חמים. שלחתי לה אהבה וחמלה.

בשלב הזה, יצרתי גם דמות דמיונית נוספת – יעל בת ה 7 שמרגישה מצוין עם עצמה, ומלאת ערך עצמי. זוהי דמות שלא הייתה קיימת אף פעם בעולם האמיתי. אך הדמיון שלנו הוא מפעל יצירה מדהים, צריך רק לתת לו את ההנחיות הנכונות.

מדוע יצרתי דמות הופכית, ואך שתי היעליות נפגשות, את זה אסביר בסדנה. ארמוז רק שהעבודה עם הדמויות ועם הפכים, מבוססת על גישת הגשטאלט ועל עקרון הקטבים.

יעל שמרגישה לא שווה, לא זיהתה את בת דמותה, יעל שמרגישה נהדרת כמו שהיא. לקח לי קצת זמן להכיר ביניהן. התוצאות היו מופלאות. הן למדו אחת מהשנייה, ולימדו גם אותי איך לשמוח במי שאני.

סוד

ובסוף לקינוח, עפתי גבוה גבוה בדמיון, עם היעליות שלי למימד שנמצא מעל הכוכבים, המימד בו כל הפוטנציאלים קיימים, והבנתי, איך מה שקרה לי, קשור למה שאני מלמדת אנשים –  להתמלא מבפנים ולהתחבר למקור הפנימי שלהם.

אפילוג

כל התהליך יכול לקחת, דקות, שעות או ימים. תלוי כמה אתם "על זה", ועד כמה אתם מתורגלים בעבודה פנימית. הפעם לקח לי יום לעבור את כל התהליך שתיארתי.

כמה ימים אח"כ, הסתכלתי שוב על הודעת הוואטס אפ ושמחתי. כן, אפילו הודיתי לו בלב, שבזכות ההודעה הזאת עשיתי כזאת דרך מופלאה של ריפוי.