fbpx

מאמנים ומטפלים, קבלו את 5 השאלות שאתם חייבים לדעת לשאול בכל תהליך שינוי

קטגוריות
עקבו אחרינו

מתי כדאי לתת למתאמן/ מטופל הסבר תיאורטי על התהליך שהוא עובר ומתי לא

מה כדאי לספר למתאמנים ולמטפלים שלכם על התהליך שהם עוברים

יש יתרונות וחסרונות לשיתוף התיאורטי

דוגמאות:

מאמנים- האם תלמדו את המתאמן נושאים כמו מעגל השינוי, שלבי האימון ועוד, תיאוריות ושלבים בקבלת החלטות

מטפלים- האם תדברו על מושגים כמו התיאוריה של בולבי (תאוריית ההיקשרות), ותזכירו את תיאוריית האישיות הרלוונטית למטופל.

אין תשובה חד משמעית לעניין, אך כדאי לשקול בזהירות כל סיטואציה לגופה בהתאם לקוים המנחים במאמר זה. וגם לשים לב האם מדובר בהסבר המתאר את השלב בו המטופל נמצא. או הסבר שיש בו הגדרה הקשורה לזהות המטופל- נרקטיסיט, אגואיסט, הפרעת אישיות גבולית וכו..

הסבר תיאורטי נותן למטופל פרספקטיבה

הסבר תיאורטי מאפשר לאדם לראות את עצמו מהצד, ואת עצמו כחלק מתופעה כללית.

הוא יכול לקרוא לדברים שקורים לו בשם, להגדיל את המודעות שלו לעצמו, ולהבין את התהליך שהוא עובר- ובכך לדעת שהוא נורמאלי ולא חריג ושזה קורה לכולם.

הוא מקבל פרספקטיבה- רואה את כל המפה, ולא רק את הרגע הספציפי הזה- למשל, יודע שאחרי השינוי תבוא נפילה שהיא חלק ממעגל השינוי. או שאחרי הכעס תבוא השלמה.

לפעמים התיאוריה מאפשרת "רפריימינג"- מסגור מחדש,

במקום לדעת ש"אני דפוק", המטופל לומד להתייחס לעניין בתור "ההסתגלות היצירתית שפיתחתי". או "אני שייך לקבוצת האנשים הרגישים במיוחד"

התיאוריה שמפחידה את המטופל

מטיבן של תיאוריות, שהן עושות הכללה של מאפיינים. שימו לב שההסבר שלכם לא מפחיד את המטופל או שם עליו תוית ומעביר לו מסר ש"ככה הוא ואין מה לעשות".

אם בחרתם לשתף- שימו לב למניעים שלכם

ראשית דבר- לבדוק מה המניעים שלכם בלהסביר את התיאוריה, של מי הצורך לעשות זאת.

מתוך הצורך שלכם- להיות יודעים, רציונאלים, לשתף בעולמכם המקצועי

או מתוך התועלת עבורו.

בחרו עיתוי מתאים

שימו לב שהמטופל לא בתוך מצב רגשי והעיתוי לתיאורייה מתאים.

היו ערניים לאפשרות שההסבר יהפוך לתבנית ודפוס במהלך העבודה עימו, קל יותר לנסות להבין
ולהתייחס ברציונאליות, במקום לחוות ולהיות ב"כאן ועכשיו".
האם הוא לומד להשתמש בתיאוריה כמפלט מהמפגש עם עצמו והחוויה שלו. הרחבה על כך בקורס.

ומה עושים עם אנשים רציונאליים במיוחד

אם יש לכם מטופלים רציונאלים במיוחד, סביר להניח שהם מעוניינים בהסברים על מצבם

והם גם זקוקים להסברים קוגניטיביים. זהו את הצורך, איפה ההסבר משרת את התהליך ואיפה הוא משאיר אותם בקוגניציה- איזור הנוחות.
היו מודעים לצורך שלהם, ובמקביל השתדלו לצמצם מידע מיותר של "לדבר על" במקום "לחוות את".

הצורך המתחבא

לעיתים אדם אומר לכם שהוא רוצה להבין:"מה בעצם קורה לי, למה אני מתנהג כך, למרות שאני יודע שזה לא טוב לי" אך מסתתר מתחת לזה צורך אחר- עידוד, תמיכה, לדעת שאני בסדר, כמו כולם, להרגיע חרדה נסתרת.

אל תמהרו לספק הסברים, בדקו למה הוא זקוק עכשיו.

ולאנשי הגשטאלט

אני מוצאת את עצמי הרבה משתמשת במושג הסתגלות יצירתית ומלמדת אותו

מסבירה בכמה מילים מהו קונטקט

ואם כבר, אז אומרת כמה מילים ולא יותר על מעגל ההתנסות.

הסבר תיאורטי, לא יפתור את הבעיה, במקרה הטוב יתאר אותה (לעיתים – גם זה לא במדויק). אבל "נגיעה" בשורש הבעיה – יכולה להביא לפתרון, …או לפחות לתחילתו

גישת הגשטאלט גורסת שהשינוי נוצר מלחוות את דפוס הבעיה בהווה במהלך המפגש איתכם,

ומתוך החוויה לבדוק ולהתנסות באפשרויות נוספות של מחשבה והתנהגות,

בדיוק כמו שתרגלנו בקורס.

לפרטים על קורס הגשטאלט הקרוב לחצו כאן

הרשמה לבלוג

הירשמו לבלוג שלנו כדי לקבל את הפוסטים החדשים ישירות לתיבת המייל שלכם 

  • בנושא התפתחות אישית ומערכות יחסים.
  • מגוון כלים ליישום בחיים ובקליניקה.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

ומה אתם חושבים?

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן