הוא ישב מולי, פניו זעופות ואמר:
"בת הזוג שלי לא מבינה איך אחרי ריב כל כך גדול, אני פשוט קם והולך לעבודה. היא חושבת שמשהו לא בסדר אצלי שאני מגיב כך. כשאנו רבים, היא מדוכאת ולא מסוגלת לתפקד, אולי באמת אני לא נורמאלי?
אני שואלת:"האם יכול להיות שזוהי ההסתגלות היצירתית שפיתחת, כדי להתמודד עם נסיבות חייך? לתפקד בכל מצב?"
משהו השתנה עכשיו בפנים שלו, נדמה כי הן התרככו קמעה.
"מה זאת הסתגלות יצירתית?" שאל.
מהי הסתגלות יצירתית
הסתגלות יצירתית היא תופעת טבע המתרחשת אצל כל היצורים החיים- בע"ח, צמחים ובני אדם. זהו האופן בו האורגניזם מתאים את עצמו באופן מתמיד ובתהליך מתמשך, כדי לשרוד בצורה מיטבית יותר בסביבתו.
להלן מספר דוגמאות:
א. קניתי סחלב והנחתי אותו על אדן החלון כשהפרח שלו מופנה לכיוון פנים הבית, לאחר חודש וחצי שמתי לב שהכיוון של הפרח, ושל כל הצמח השתנה. עם הזמן הוא סובב עצמו כדי לקלוט יותר אור מהחלון.
ב.לפעמים אנחנו זורקים לכלבה שלנו שאריות מזון שונות ומשונות- פנקייק, לחם עם חמאת בוטנים וכו. שמנו לב שהיא חפרה לה מקום מחבוא לשם היא לוקחת את המזון בעיתות שאינה רעבה, ובכך מסתגלת יצירתית לדפוסי ההאכלה שלנו ומווסתת את האכילה שלה.
ג. כשאנו עוברים ממקום חשוך למקום מואר, האישונים מצטמצמים ובכך קולטים פחות אור המאפשר להמשיך ולראות את הסביבה.
ד. כשתינוק קטן רעב ובוכה, ואמא עוד לא מגיעה להאכילו, הוא מכניס אצבע לפה כדי להשקיט את הרעב. זה הפתרון היצירתי שמרגיע אותו ומסייע לו להתמודד עם תחושת הרעב.
יש דוגמאות רבות למצבים של הסתגלות יצירתית. כעת אתן דוגמאות לחלק הרלוונטי עבורנו, אנשי המקצוע. נלמד את הנושא לעומק בקורס הגשטאלט
כיצד המתאמנים/מטופלים שלנו מסתגלים יצירתית לנסיבות חייהם
כל הסתגלות יצירתית מורכבת מתבניות התנהגות, רגשות, תחושות, אמונות וערכים.
דוגמאות:
א. בבית בו הייתה הרבה אלימות פיזית ומילולית, פיתחה המטופלת דרכים שונות להסתגל יצירתית למצב – היא למדה לבלוע את הצרכים שלה, להתחבב על כולם ולהימנע מעימותים, להיות דרוכה ובשליטה, מוכנה לכל התרחשות לא צפויה, ובעלת יכולת להסתכל על עצמה מהצד כדי לא להגיב רגשית לאירועי אלימות קשים (דיסוציאציה) ולתכנן היטב כל מילה שיוצאת מפיה.
כל היכולות הללו שירתו אותה נאמנה בצורה טובה עד שיום אחד רצתה למצוא בן זוג ומצאה את עצמה חותרת לשליטה מכסימאלית, מתכננת כל מילה בדייט, לא מסוגלת להיות פתוחה וספונטאנית במפגש עם הבחור החדש, מתחת לכל זה שכנה חרדה. ואז כשמנגנוני ההסתגלות היצירתית לא שירתו אותה היטב מול המטרות שהציבה, היא החליטה להגיע לטיפול.
ב. בבית מרובה ילדים, בו האם עבדה שעות רבות ובתה הבכורה נדרשה לטפל בקטנים. פיתחה הבכורה נטייה מרובה לפעילות, יכולת להתמודד עם מטלות רבות בו זמנית, היא ויתרה על רצונותיה וצרכיה, ופיתחה מומחיות להיות קשובה לאחרים. כשבגרה התחתנה, ופיתחה קריירה מצליחה בעבודה דורשנית כנותנת שירות. היא עשתה כמובן חייל בעבודתה, שאפשרה לה למצות את היכולות שפיתחה. אך במישור המשפחתי לעומת זאת, חוותה קושי רב. בניה הבוגרים בחרו לא לעבוד ולקבל מימון ממנה, וכלותיה לא טיפלו בילדיהן והעבירו אותם לחסותה השופעת. היכולות שלה לפעול עבור כולם ללא לאות התבטאו גם ב over doing וחוסר הכרות שלה עם הגבולות והצרכים שלה, ואז חיפשה שינוי.
ילד שקולט מסביבתו משוב חיובי על התנהגותו, ממשיך ומטפח אותה עד שהיא הופכת להרגל שגור ואוטומטי. יש צורך במספר חזרות רב על ההתנהגות כדי שתהפוך לטבע שני.
אני בטוחה שכל אחד מכם יכול להסתכל כעת במשקפי ההסתגלות היצירתית ולבחון התנהגויות שלו ושל לקוחותיו. כולנו יודעים שאין תכונה שהיא רק טובה או רק רעה. המציאות מורכבת הרבה יותר. עוד על כך בקורס.
ולאופן בו אדם בחר לפתח דרכי התמודדות עם נסיבות חייו יש הרבה יתרונות טובים וחשובים.
אני תמיד מרגיעה את המטופלים והמתאמנים שלי ואומרת – "התהליך שלנו לא ייקח ממך אף יכולת שפיתחת, אלא יוסיף עוד אפשרויות על אלו הקיימות."
מדוע כדאי להשתמש בביטוי הסתגלות יצירתית
אני בטוחה שלכל אחד מכם יש את המינוחים שלו לכנות את ההתנהגויות שהביאו את האדם לפגוש אתכם. יש שיגידו דפוסים מעכבים, יש שיגידו התנהגויות מפריעות, בעיות, או אולי נושאים לשינוי.גישת הגשטאלט היא חיובית ואופטימית ורואה את הכוחות של האדם. יש מסר פסיכולוגי עמוק מאחורי המילים הסתגלות יצירתית:
1. המילה הסתגלות מצביעה על כך שזהו תהליך מתמשך (On going process) ולא משהו שהיה, נגמר וזהו. היא מרמזת על תנועה מתמדת בתוך האדם כדי להתאים עצמו לסביבה. קל יותר לאדם לתפוס נושא כבר- שינוי, כאשר הוא יודע שיש בתוכו תנועה מתמדת, מאשר לחשוב על הנושא כמשהו שכבר מקובע בתוכו שנים בלי תזוזה.
2. כולנו רוצים להיות יצירתיים, כולנו מחפשים את היצירתיות שאבדה, או התחבאה לה בקלחת החיים.
לומר לאדם שחש לא טוב עם עצמו ויודע שיש לו בעיות שמטרידות אותו: "הסתגלת יצירתית לנסיבות חייך", יש בכך מסר מעודד שהאדם יצירתי. ויצירתיות קשורה גם לגמישות. אדם יכול לחשוב: אם אני יצירתי באופן שמצאתי, אוכל להיות יצירתי גם באופן אחר, משום שאני יצירתי.
3. אדם שמסתגל יצירתית הוא בעל יכולות. וביטוי זה מאפשר להפנים גם את היתרונות והמרכיבים היעילים בהתנהגות האדם.
כך שברמת המסר, כדאי להשתמש בביטוי הסתגלות יצירתית בין אם אתם מאמנים, מטפלים ומנחים. נרחיב על כך בקורס.
אני מצרפת לכם את מודל השינוי בגישת הגשטאלט. המודל הזה פשוט וברור, ומתאים למאמנים, מטפלים, יועצים ומנחים. כדאי מאוד להסביר אותו ללקוחות שלכם. ואפילו לתת להם לקרוא את המאמר הזה. את המודל תרגמתי (עם תוספות שלי) מאחד המורים שלי- Bud Feder מאושיות הגשטאלט הותיקות בארה"ב, בן אותה תקופה של פריץ ולאורה פרלס מפתחי הגשטאלט.
תהליך השינוי
המטרה של עבודת המאמן/ מטפל/יועץ היא שינוי – שינוי באופן שבו האדם מרגיש, חושב ומתנהג, וזיקות הגומלין ביניהם. המודל הבא מציג תיאוריה ומושגים כדי להסביר שינוי זה המתרחש לאורך זמן. תהליך השינוי מבוסס על מערכת היחסים בין איש המקצוע לאדם [או לקבוצה] המספקים ביטחון ותמיכה הולמים המהווים תנאי בסיסי והכרחי לתהליך.
1. כתוצאה מטראומה המתרחשת באירוע משמעותי אחד גדול, או בהצטברות של אירועים קטנים.(כמו משפטים שהסביבה אומרת פעמים רבות ובאופן תכוף:"למה את לא יכולה להיות טובה כמו אחותך", "זה ממש טיפשי", "מי שואל אותך".)
2. האדם מסתגל בצורה יצירתית למציאות. ומוצא דרכים שמסייעות לו להתמודד ולשרוד במצבים קשים.
3. אם אדם משתמש בדרכים שמצא להסתגלות יצירתית במידה רבה, הוא נהיה טוב מאוד, ואפילו מומחה לדרכים אלה. במצבי קצה הוא משתמש בסגנון שפיתוח בצורה אוטומטית וללא מודעות. דבר זה נקרא דפוס קבוע או גשטאלט קבוע. "gestalten". גשטאלט=תבנית.
4. כאשר האדם משתמש בדרכי ההסתגלות היצירתית במצבים שבהם אין זה יעיל, ראוי, ומיותר, מתחילות בעיות מיד. אלה יכולות להיות בעיות גדולות או קטנות. במקרים מסוימים הן מובילות לקשיים בין אישיים ו/או מתח ומצבי סטרס שיוצרים משבר. בד"כ זהו הזמן בו לאדם יש צורך בשינוי והוא מחפש איש מקצוע מתאים.
השלבים הבאים הם צעדים המובילים לשינוי בתהליך הטיפולי/ אימוני. יש בהם רצף וגם חפיפה, והם מאוד אפקטיביים כאשר יש מערכת יחסים חיובית בין איש המקצוע והאדם/הקבוצה בתהליך.
1. האדם הופך למודע לדפוסים הקבועים שלו שלא משרתים אותו.
2. הוא מחליט לשנות תבניות התנהגות (שינויים רגשיים וקוגניטיביים מתחילים להיווצר בצורה טבעית באמצעות תהליך העבודה)
3. האדם מתחיל להתנסות/ לקחת סיכון במרחב הטיפולי/אימוני.
4. איש המקצוע מעודד אותו להמשיך ולהתנסות בחיי היומיום שלו. (ש.ב). ההתנסויות הללו מתפתחות יחד בהכוונת שניהם- איש המקצוע והאדם מבקש השינוי.
ה. האדם מבין שחזרות רבות נחוצות כדי שהדפוס החדש יהפוך לדומיננטי על פני הדפוס הישן. הדפוס הישן לא נעלם לגמרי, ובמצבי מתח הוא יכול לחזור במרץ. ואז יש צורך בבחינה מחודשת ובחזרה על חלק משלבי התהליך.
כדאי לקחת בחשבון את האפילוג
אפילוג "הגלולה המרה": כדי להישאר בטוב, על האדם להכיר שדפוסים "לא מועילים" לא נמחקים לגמרי . זאת יכולה להיות "גלולה מרה" לבליעה לאדם שקיווה להגיע לעידן הזהב, ללא בעיות כלל. אך עליו ללמוד כי אכן כוחו של הדפוס הישן הצטמצם, והוא למד לחיות בצורה בריאה יותר, אך עדיין קיים פוטנציאל לביטויו, במיוחד במצבי לחץ, מתח ומשבר.
כדאי להכין את האדם לתפיסה ריאלית זאת, כדי לסייע לו להתמודד עם קשיים עתידיים, ולהקטין את האפשרות לרגשות אשמה, חוסר אונים ותבוסה. כמו כן, להזמין אותו במקרים אלה, להשתמש ולחזק את הכלים שפיתח במהלך המפגשים.
