איך אתם מגיבים כאשר עשיתם פעולה שרציתם לעשות, או השגתם הישג. ואני לא מתכוונת בהכרח למשהו דרמטי. אלא אפילו לפעולה פשוטה כמו ביצוע היעדים היומיים שלכם.
האם אתם ממהרים ליעד הבא?
או האם אתם משתהים רגע לאחר שביצעתם, מכירים בכך שהגשמתם את התכנון שלכם ונותנים לעצמכם חיזוק חיובי?
מחקרים על אושר מוכיחים כי אנשים המוקרים ומודים על הדברים הקטנים בחייהם, רמת האושר שלהם עולה והם יותר מסופקים. עיקרון הכרת הטוב פועל גם על חווית ההצלחה.
סיפור מקרה- האם ובעלת העסק המתוסכלת
אני מכירה אישה שהגיעה לאימון עקב תחושת תסכול עצומה שמלווה אותה ביומיום. היא אם לילדים צעירים וגם בעלת עסק מצליח. וכך היא סיפרה לי:" אני קמה בבוקר כבר מתוסכלת, יודעת שהילדים יחזרו בצהרים ושוב אספיק חצי ממה שתכננתי, ואז אהיה טרודה ולא אתפנה לזמן איכות איתם, והתסכול שלי יעלה משום שלא הייתי אמא קשובה ורגועה כמו שחלמתי להיות".
בתהליך האימון בחנו את הציפיות שלה, את הגדרת היעדים והמשימות. התבהרו לה מספר תובנות. היא שינתה את כמות המשימות היומיות, ולמדה להיעזר קצת יותר בבייביסיטר. התסכול פחת מעט, אך עדיין נשאר משמעותי.
הדבר הסב לה סבל ואומללות יומיים.
הפסגות לא נגמרות אף פעם
בדקתי איתה מה החוויה שלה כאשר היא מבצעת את אחת המשימות שלה. היא בהתחלה לא הבינה על מה אני מדברת:" מה זאת אומרת, אני מיד מתחילה את המשימה הבאה".
"זה כמו שמטפסים על הר ואף פעם לא מגיעים לפסגה." אמרה.
להיות בקונטקט- קשר עם המשימה
מושג מרכזי בגישת הגשטאלט הוא הקונטקט- הקשר לחוויה שלי. כדי להיות מסופק ושבע רצון ממה שכבר יש, חשוב לתת מקום ולהכיר בחווית הביצוע שלי. לומר לעצמי או לחשוב מחשבה חיובית על מה שעשיתי ולשים לב לחוויה הרגשית והגופנית שלי כאשר אני מכיר בעשייה שלי. לדמיין איך הביצוע הנקודתי מקדם אותי להגשמת המטרה הגדולה שלי.
לבחור נקודת מבט
לימדתי אותה לעצור, לנוח רגע קט ולצפות בנוף, ליהנות מהטיפוס, ומהעובדה שבצהרים היא במקום יותר גבוה על ההר מאשר הייתה בבוקר.
היא למדה הסתכל על מה שעשתה (נקודת המוצא) ולא רק על מה שעוד יש לה לעשות (ראש ההר), להוקיר זאת, ולתת לעצמה חיזוק חיובי.
הדבר דורש תרגול נקודת השקפה חדשה, ולפעמים גם שינוי אמונות מגבילות.
ממרחק הזמן, היא סיפרה לי ששינוי זה העלה את רמת האושר והסיפוק שלה בעבודה וגם הפך את חווית ההורות שלה והגישה שלה לחיים למשהו יותר שלם.
מה התהליך הפנימי שלך
אני שמתי לב לתהליך הספונטאני שלי. כשאני מבצעת משימה, אני רואה בעיני רוחי רשימה דמיונית ומסמנת וי בצבע ירוק, וגם אומרת לעצמי- יופי כשעשית את X זה מקדם אותך, ועוד מעט תוכלי לעשות גם את Y.
בתהליך הפנימי שלי יש מידע ויזואלי, מהדימיון וגם אמירה או מחשבה פנימית, שמשפיעה על התחושה בגוף. מה התהליך שלך? איך את נותנת חיזוק חיובי לעצמך? איזה ערוצי חישה אתה מפעיל בתהליך החיזוק הפנימי- ראייה? מחשבה? תחושה גופנית? קול פנימי?
שימו לב ועשו זאת באופן מודע ומכוון.
הערה- התהליך שלי התנהל ספונטאנית, והיום אני עושה אותו בצורה מודעת. (לא תמיד התנהלתי כך, זה משהו שלימדתי את עצמי)
איך לבנות את הביטחון העצמי
אחד הדברים הבונים את חווית הביטחון העצמי, הוא דווקא המשוב החיובי שאנו לומדים לתת לעצמנו. זוהי עשייה מצטברת ונרכשת ע"י תרגול, שיש לה השפעה מתמשכת על רמת האושר שלנו.