נקודת מבט - הבלוג של יעל

המוסיקה של המפגש האישי אף פעם לא לימדו אותי להדהד, ברצינות.. בכל ההכשרות שעברתי, קטנה כגדולה, לא למדתי את המיומנות

מה כדאי לספר למתאמנים ולמטפלים שלכם על התהליך שהם עוברים יש יתרונות וחסרונות לשיתוף התיאורטי דוגמאות: מאמנים- האם תלמדו את

אני חסידת החסידות של המפגש הבין אישי, פנים אל פנים אני ויזואלית, ואוהבת לראות בפריים מלא את האדם שבא לפגוש

הבהרה: המאמר הזה מתייחס לעבודה עם אנשים בריאים בנפשם ובגופם הסובלים מסוגיות נורמטיביות שונות, ומתפקדים בחייהם בצורה תקינה. (ו"מסתדרים", גם

   מדוע בנים לא לובשים ורוד התשובה ברורה, לא? כך מקובל משום ש.. אבל – בתחילת המאה ה-20 ורוד נחשב

"בחזרה לשגרה" מה אומרת לכם המילים הללו, ואלו רגשות הן מעוררות? בחרו את האפשרות המתאימה א. הקלה (אם אתם הורים)

כל מי שעובד עם אנשים יודע כי כדי לסייע להם, יש ללמוד על האופן בו הם תופסים את המציאות. איזה

סיפור הרקע (אפשר גם לדלג)- עם מי הייתם מתחלפים?, יש מישהו כזה? מחליפים את החבילה שלכם בשלו, את כולה! יש

קשיים בתהליך / אסטרטגיית קבלת ההחלטות קשיים אסטרטגים יכולים לנבוע מאחד מהחסמים שתיארתי קודם, או מהרגלים לא נכונים שפיתחנו (אולי

קבלת החלטות הוא נושא משמעותי בחיינו, אנחנו מקבלים מאות החלטות ביום, החל ממה נלבש, מה נאכל, מה נאמר ומה לא

הרקע הימים ימי גוג ומגוג, בוקה ומבולקה, ימים של סער ומכאוב. אוזניי ועיני כרויות לרחשי רקע ברחוב הסואן, ולתנועות גוף

בין מפגש טיפולי לביקור אצל הירקן, בין שיחה עם חברה להליכה ברחוב, מידי פעם תופסת את אוזני צורת התבטאות של

המאמר היום עוסק בתופעה מאוד נפוצה, ולעיתים לא מודעת. אדם מתחיל לספר משהו ופתאום עובר מגוף ראשון לגוף שני. כאנשי

מזג האוויר אשם- סיפור הרקע ההשראה לכתיבת מאמר זה חיכתה לי בתיבת האינבוקס שלי. הסתכלתי על שורת הנושא: "מזג האוויר

בשבוע האחרון שמעתי שלוש פעמים לפחות משפטים מהסוג הזה: " אני חוששת שהוא יתפרק" "אני לא רוצה שהיא תצא מפורקת

לילה נכנסת למטבח, שקט בבית (סופסוף) הילדים ישנים ובן הזוג הלך לחדר כושר "להוריד את היום" (תיכף תבינו למה) כל

1. שואלים את הילד אם הוא יודע מה משמעות המילה אם כן, מבקשים ממנו להסביר, וגם אם הוא לגמרי טועה

מה עושים בשבת בצהרים שבת בצהרים, זמן מושלם להיות עם הילדים. ללמד אותם משהו, לחבק אותם ולהשלים ברוגע את כל

אני מוקפת גיבורים. כשהייתי צעירה היו אלה סיפורי הילדות שלי, ירון מחסמבה, ג'ון מהשביעייה הסודית, ציון של גלילה רון פדר.

היא יושבת מולי, גווה זקוף, עיניה היפות מביטות רחוק לנקודה באופק, וגופה מוחזק באצילות. בתחילת הפגישה עינה היו עצומות, ודמעות